ראש השנה שנתיים אחרי
שנים שהיו לי משחקי אהבה שנאה עם החג הזה. כשעברנו את ההפלות זה היה חג שהדגיש עבורנו את החוסר והקושי, רצינו להתיישב עם עוד עולל לשולחן החג והעדרו שם ממש כאב לי בגוף ושרף לי בנשמה השנה היה לי מדהים, שתי הבנות המהממות שלי איתנו בשולחן, לפני ארוחת הערב הפרחנו בלונים עם איחולים לשנה הבאה. אבל לא יכולתי להרפות מהמורכבות של החג הזה עבורי. את סגירת המעגל של זמן הגרידה שהיתה לי לפני שנים בערב ראש השנה בלוס אנגלס באמצע טיול. היציאה מבית החולים בטביליסי היישר לערב חג עם הקטנטונת, שנים של ציפיות ואכזבות והדאגה להריון הזה שמתרחש עכשיו. הסקירה בעוד שבוע, אנחנו נוסעים עם הבנות, בעיקר בגלל החג, ואני מתקשה להחזיק את עצמי בתוך החיכיון הזה. ישנה שינה לא רגועה בלילה, חולמת חלומות טרופים, קמה בבוקר ונרדמת עם ספירת השבועות ומחשבות על מתי יהיה בטוח יותר ההריון הזה. מקווה שלא יתנפצו לנו שוב התקוות חושבת על כמה שנים אנחנו בתוך המסע הכל כך ארוך הזה, כל כך הרבה שנים