הפונדקאית לא הגיעה
שקיפות עורפית, ללא ספק הבדיקה הכי מלחיצה עבורנו, איך לומר את זה... אין לנו את הזכרונות הכי טובים ממנה. לא צלחנו אותה כל כך הרבה פעמים, למעשה רק פעמיים, שתי הילדות המהממות שלנו. אנחנו סופרים ימים לבדיקה, בקושי נושמים מיום ליום. באותו הבוקר קמים ולא עושים תוכניות, אין לדעת לאן תנשוב הרוח ואם התוצאות לא יהיו טובות, אנחנו יודעים כבר שלא נהיה במצב רוח לכלום. כל צלצול בטלפון מקפיץ אותנו. אנחנו על הקצה
מקבלים הודעה, היא לא הגיעה לבדיקה, אמא שלה חולה, היא לא בטביליסי
שוק. איך אמורים להגיב לזה?!? וההודעה הזאת היא בעיניי תמצית ההוייה של הורים מיועדים. אנחנו לא יודעים מי היא, מעולם לא נפגשנו, יש לנו 2 תמונות שלה וקצת נתונים. מצד אחד, ברור שאני מקווה שהכל בסדר אצלה, שאמא שלה תחלים. מצד שני אני תוהה כמה היא מחויבת לתהליך, הבדיקה הזאת היא בדיקת חובה, רופא ישראלי הגיע לשם כדי לבדוק אותה, היה לי כל כך חשוב לדעת שהכל בסדר, אין מה לעשות, אני סומכת יותר על הרופאים הישראליים. והיא לא הגיעה. איך אפשר לדעת אם היא לוקחת את כל ההריון הזה ברצינות, לוקחת את הויטמינים, לא מעשנת או עושה סמים. ואין לי מושג... יש לי תמונות שלה בפייס וחלקי משפטים שהיא שמה, אני לא מכירה אותה באמת, היא לא מכירה אותי. אנחנו זרות שקשורות זו בזו בסיטואציה כל כך מורכבת
זה כל כך קשה להיות כל כך חסרת שליטה, חסרת כל יכולת להשפיע, לחכות להודעות, לשיחות טלפון, לעדכונים, לחיות עם הלחץ הזה, לספור ימים, לחיות באי וודאות ולדעת שההריון הכל כך חשוב הזה שלך נתון בידי מישהי אחרת
מעבר לקושי הכלכלי הבאמת גדול שיש בתהליך הזה, מעבר לקושי הפיזי של הורמונים ושאיבת בייציות יש כאן קושי מנטלי מאוד גדול, להיות אם מיועדת
מקבלים הודעה, היא לא הגיעה לבדיקה, אמא שלה חולה, היא לא בטביליסי
שוק. איך אמורים להגיב לזה?!? וההודעה הזאת היא בעיניי תמצית ההוייה של הורים מיועדים. אנחנו לא יודעים מי היא, מעולם לא נפגשנו, יש לנו 2 תמונות שלה וקצת נתונים. מצד אחד, ברור שאני מקווה שהכל בסדר אצלה, שאמא שלה תחלים. מצד שני אני תוהה כמה היא מחויבת לתהליך, הבדיקה הזאת היא בדיקת חובה, רופא ישראלי הגיע לשם כדי לבדוק אותה, היה לי כל כך חשוב לדעת שהכל בסדר, אין מה לעשות, אני סומכת יותר על הרופאים הישראליים. והיא לא הגיעה. איך אפשר לדעת אם היא לוקחת את כל ההריון הזה ברצינות, לוקחת את הויטמינים, לא מעשנת או עושה סמים. ואין לי מושג... יש לי תמונות שלה בפייס וחלקי משפטים שהיא שמה, אני לא מכירה אותה באמת, היא לא מכירה אותי. אנחנו זרות שקשורות זו בזו בסיטואציה כל כך מורכבת
זה כל כך קשה להיות כל כך חסרת שליטה, חסרת כל יכולת להשפיע, לחכות להודעות, לשיחות טלפון, לעדכונים, לחיות עם הלחץ הזה, לספור ימים, לחיות באי וודאות ולדעת שההריון הכל כך חשוב הזה שלך נתון בידי מישהי אחרת
מעבר לקושי הכלכלי הבאמת גדול שיש בתהליך הזה, מעבר לקושי הפיזי של הורמונים ושאיבת בייציות יש כאן קושי מנטלי מאוד גדול, להיות אם מיועדת
תגובות
הוסף רשומת תגובה