טיפת מים

יום ההולדת עבר בשלום, התקשרו אליי רק חברים קרובים שיודעים שקשה, כאלו שאני יכולה לצחוק איתם על זה שאני בבית המרקחת כבר שעה, שרוקנתי שם את כל הארנק ויצאתי עם שקיות עצומות, קצת כמו שופינג, אבל אחרת. הצלחתי שלא לרחם על עצמי כל כך, הצלחתי להסתכל על כל הדברים המדהימים שיש לי, על כל ההצלחות בשנה האחרונה, הצלחתי להסתכל קדימה. לחפש את המקומות שהצלחתי בהם ולא את המקום היחיד שלא, מבחינתי הצלחתי

טסנו, התנתקנו, היינו לרגע במקום אחר, מימד שונה שבו הכל נעים יותר, היינו יחד, צחקנו, אכלנו, אהבנו, בעיקר נשמנו, כאילו שם זה כואב פחות, לנשום. נהננו אחד מחברתו של השני, נהננו מהרגע הזה ממש, מללכת תחת מצוק ענק כשלרגלינו נחל גועש,המים האלה שסוחפים , איתם הכל, מצליחים להשכיח ולרפא, מספרים לנו בדרכם העיקשת שהכל חולף, שכל רגע בזמן הוא יחיד ומיוחד, שכל טיפה שנמצאת כאן עכשיו תסחף ותעלם לה, תגיע למחוז חדש, לתפקיד  שונה, עם ייעוד אחר, נותן לנו פרספקטיבה אחרת רגועה וטובה יותר, מגמדת את הבעיה הזאת לעוד חלקיק ביקום העצום הזה, טיפת המים שלנו
 נהנים אפילו ממשב הרוח המקפיא הזה ,שלא מאפשר לנו לזוז אבל באותה נשימה מפיל יחד איתו עלים קסומים של שלכת, נושרים עלינו כמו מסיפור אגדה. מתאחדים עם הטבע,עם הכוכבים, עם מחזוריות השמש, הירח, עונות השנה, הכל כאן כדי לדגיש לנו כמה הכל זמני, חולף ואם נצליח רק להסתכל קדימה נוכל לעבור את המכשול הזה, כל עוד אנחנו יחד אנחנו נהיה ממש בסדר.  מקווה לשמור על השפיות הזאת שדבקה בי, לחבק אותה קרוב אליי ולא להרפות ממנה גם כשיגיעו סערות ההורמונים והוריקן האכזבות, לתת לה לחמם את מיטתי בלילות ולחבקני בימים, שלווה