רוח גבית


בעיני אחד הדברים הכי חשובים בלהיות אם מיועדת ולעבור את המסע בצורה הטובה ביותר הוא מעגל תמיכה, לא כזה שיושבים יחד ומחזיקים ידיים, אלא קשר עמוק ואמיתי עם אנשים טובים שעוזרים לך, כאלה שבאמת יודעים איך להיות שם בשבילך
בראש ובראשונה, בן הזוג, ללא תמיכתו העצומה והנתינה האינסופית, השיחות הארוכות וחלוקת הדמעות והשמחות יחד זה לא היה אותו מסע, לעבור קשיים אמיתיים יחד זה אתגר אמיתי לזוגיות, לא תמיד שורדים אותו זה ברור לי, יש משהו מאוד מעצים במעבר של המסע הזה, לא קל לעבור זמנים קשים יחד, כשלכל אחד כאב מתבטא אחרת ולכל אחד הדרך שלו ללקק את הפצעים
אני מודה, העובדה שיש לי ילדה מקלה עליי מאוד  היא האור שלי בימים חשוכים, היא מושכת אותי בלי ידיעתה למעלה, בשבילה אני תמיד אתאמץ להיות שם גם כשהאפלה משתלטת, היא שגרה שדורשת שאהיה שם בשבילה ואני לא יכולה לאכזב
החברות המדהימות שלי, שאספתי לי לאורך השנים בפינצטה במשעולי חיי. לכל אחת מהן יש חוט ייחודי שמחבר אותה אליי, רקום לו בעדינות ושוזר את חיינו זו בזו, מעמיד אותנו יחד זו לצד זו בשמחה ובכאב, מאפשר לנו להיות שם אחת בשביל השנייה, לספק לנו כנפיים וקצת דלק להמשיך הלאה, גם אם עוד לא ברור בדיוק לאן, בלעדיהן המסע הזה היה כל כך אחר
לאימא שלי ולאחיות המדהימות שלי, שלמרות שאף אחד לא כתב מעולם ספר על איך לעזור כשמישהו כל כך קרוב לך סובל, עשו את כל המאמצים להיות שם בשבילי, לחבק ולעזור, להקשיב ולאהוב
הפסיכולוגית שלי, שהיא תמצית האופטימיות עבורי, שמסוגלת בכזאת רגישות להצליח להרכיב אותי מחדש גם בימים הכי מפחידים שבהם נראה שאשאר ככה שבורה לנצח. שעזרה לי ללמוד כל כך הרבה על עצמי, על איך נכון לי להתמודד עם קושי, על לסלוח לעצמי ולעזור לעצמי לפני הכל
ליועצת ההנקה שלי, ג׳ולי, שראתה לפני הכל אותי, ולא שום מחקר או דיעה, שהתאימה לי את מה שהכי נכון לי, את החשיבות לחיבור, את הסיטואציה הכל כך עדינה. שראתה את הצורך שלי בחיבור הרבה מעל הצורך להעניק חלב אם
לאמהות המיועדות באשר הן, שתמכו וליוו ועדיין מלוות, בכל שלב של הדרך, שראו גם הן את הכאב והביטו בו בלבן של העיניים ובחרו ללכת הכי רחוק למצוא לו מזור, כולכן אמיצות ומדהימות ואני גאה להיות חלק מהקבוצה הזאת
לאם מיניקה שמעולם לא פגשתי, שתרמה לי חלב קפוא, שבתוך המצוקה שלה חשבה גם על נתינה ושאפשרה לי לקבל קולוסטרום שבכלל לא יכולתי לדמיין שאוכל לתת, כי זאת בכלל לא הייתה אופציה, ויתרתי על זה אפילו בדמיון, כי בעולם שבו צריך לותר על הריון צריך לותר בעוד הרבה מקומות

תודה לכולם, יחד אני מרגישה אתכם כמו רשת הבטחון שלי,אוסף של ידיים אוהבות שנושאות אותי למעלה ולא מאפשר לי לפול  אתן הרוח הגבית שלי, זאת שמאפשרת לי לשעוט קדימה, אני מודה לכן לנצח, אני מרגישה את האהבה והדאגה שלכן איתי גם במרחק אלפי קילומטרים

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

ספרים על פונדקאות

יציאת מצרים הפרטית שלנו

השראת הנקה פעם שניה!