איך נקרא לה
מתחילת ההריון אנחנו מתלבטים וכל פעם נצמדים לשם אחר. יש משהו בפונדקאות שעושה את התהליך הזה של בחירת שם לקשה יותר. הילד למעשה לא נוכח באופן פיזי בחייך. קל יותר לברוח לשמות כלליים כמו הקטנה או התינוקת. כשהייתי בהריון היה לנו שם בטן לעוברית, אבל כשעשינו פונדקאות לא הרגשתי שאנחנו מסוגלים לתת שם בטן. פשוט כי ההריון לא איתנו בבית אז אנחנו מדברים על העוברית ולא אל העוברית. מה גם ששמות חיבה מתפתחים מתוך הכרות אישית וכאן אם נחבר את הטראומות והפחד מזה שהיא לא תגיע בסוף עם העובדה שכל מה שאני רואה הם צילומי אולטרסאונד שיכלו להיות של כל אחד, קשה לתת שם.
כשהילד נולד צריך לגשר על הפער הזה של ההכרות, וזה לוקח קצת זמן. בפעם הקודמת, התלבטנו בין שתי שמות ומהרגע שהיא היתה איתי , כל פעם קראתי לה בשם אחר כדי לראות מה מתאים לה.
בימי הקורונה כלום מזה לא קורה. אני מתכוננת לישון צהריים, להשלים קצת שינה ולחדש מצברים, דופקים לי בדלת. עוד חצי שעה את צריכה להיות במשרד המשפטים. מתארגנת ומשאירה את הבנות שוב לבד ונוסעת עם הבעל החולה כי אין ברירה, שנינו מחוייבים לחתום על הטפסים. נוסעים לרשום אותה כדי להנפיק תעודת לידה, עוד לא נפגשנו בכלל ואנחנו צריכים לתת לה שם. כל הזוגות מבולבלים, אין ספק המציאות שהיתה הזויה, נהיתה הזויה אף יותר.
תגובות
הוסף רשומת תגובה